בית
סריקת קוד
מסלול התקדמות
בתי גידול חופיים וימיים
גינה קהילתית וצִמְבּוּ"ז
המצוק, החוף והים מהווים בתי גידול עבור בעלי חיים וצמחים שונים.
לחיצה על כל סמל תגלה לך עוד על בתי הגידול החופיים והימיים.
אזור טאץ' 1: מצוק
מצוק
רצועת מצוק הכורכר מהווה אזור חיץ טופוגרפי בין העיר לחוף הים.
השכבות השונות במצוק החופי חשופות לבליה טבעית, הן בשל החשיפה לגלי הים בבסיס המצוק, הן בשל רסס הגלים, הן כתוצאה מרוחות וגשמים.
מצוקי הכורכר הם מוקד חשוב לפעילות קינון של שרקרקים.
כיום, קטעים נרחבים במצוק, במיוחד בחלקו הצפוני, אינם יציבים, וחשופים לקריסה ולבליה עקב שינויי האקלים ופיתוח מואץ.
– שרקרק מצוי
השרקרק ניזון בעיקר מחרקים מעופפים. הוא מקנן במחילות חפורות בקירות עפר רכים. בעשורים האחרונים, בעקבות הרס שטחים פתוחים ושימוש נרחב בחומרי הדברה נגד חרקים, אוכלוסיית המין נפגעה משמעותית, בישראל ובעולם.
בתחומי העיר הרצליה מקננים שרקרקים בכמה מושבות, ובתל מיכל נמצאה האוכלוסייה המקננת הגדולה ביותר בעיר.
מצוקי הכורכר הם מוקד חשוב לפעילות קינון של שרקרקים, ועל כן יש חשיבות רבה לשימור המצוקים.
– חבצלת החוף
לאורך רצועת החוף העירונית, צמחיית החולות מושפעת מאוד מרסס מי הים והמליחות הגבוהה. בבית גידול זה ניתן לפגוש מיני צמחים עמידים לרוחות, ייחודיים לרצועת החוף, ביניהם חבצלת החוף.
אזור טאץ' 2: חוף
חוף הים
מבנהו הטבעי של חוף הים בהרצליה כולל רצועת חול, שרוחבה משתנה בשל המרינה ושוברי הגלים שמצפון לה. פני החול עולים במדרון מתון מאוד, מקו המים ועד למצוק.
בחלקים שעדיין לא עברו פיתוח אנושי חיים מגוון מיני צמחים ובעלי חיים, שלהם התאמות ייחודיות לתנאי הסביבה, המאופיינים במליחות גבוהה ובקרינה חזקה.
– צבי ים
החופים החוליים מהווים בית גידול חיוני עבור שני מיני צבי הים המתרבים בחופי ישראל ונמצאים בסכנת הכחדה – צב הים החום (Chelonia mydas) וצב הים הירוק (Caretta caretta).
– צלקנית נאכלת
צמח בשרני רב־שנתי, המתפשט על פני הקרקע ויוצר משטחים צפופים, שאינם מאפשרים לצמחים אחרים לגדול. צמח זה משתלט על שטחי הכורכר החופיים.
אזור טאץ' 3: ים
ים
בים יש בתי גידול שונים: קרקעית רכה, שוניות סלע, ים פתוח וים עמוק. בבתי גידול אלה, התשתיות ותנאי הסביבה שונים זה מזה באופן מהותי, ובהתאמה מתקיימת בהם חברת בעלי חיים ייחודית, המותאמת לסביבת המחיה.
– כלב ים־נזירי ים־תיכוני
כלב הים־הנזירי הים־תיכוני ((Monachus monachus הוא מין נדיר ואנדמי (ייחודי לאזור, וחי בו באופן טבעי) לאזור הים התיכון. כתוצאה מציד מכוון, פגיעה באזורי המחיה והידלדלות מקורות המזון במהלך המאה הקודמת, הצטמצם מאוד בית הגידול שלו, אוכלוסייתו צנחה באופן דרמטי, וכיום הוא אחד ממיני היונקים הימיים הנדירים ביותר והמועדים ביותר להכחדה. עם זאת, מדי פעם הוא מופיע כאן. אז כדאי לפקוח עיניים!
– אוקולינה פטגוניקה (אלמוג אבן)
בתי גידול סלעיים, בניגוד לבתי גידול חוליים, הם מצע קשיח בעל מורכבות מבנית, המאפשר היצמדות של אצות ובעלי חיים ישיבים (כאלה שאינם יכולים לנוע בכוחות עצמם), כדוגמת ספוגים, אלמוגים וצדפות.
לדוגמה, האלמוג אוקולינה פטגוניקה הוא אלמוג אבן היוצר מושבות גושיות על אזורים סלעיים. בגופו של אלמוג זה חיות אצות שיתופיות המבצעות פוטוסינתזה ומעניקות לו את צבעו החום.
בית
סריקת קוד
מסלול התקדמות
הטמנת הפסולת בקרקע היא הפתרון הנפוץ ביותר כיום, אך יש לצמצמו ככל הניתן, מכיוון שהוא תופס שטחים רבים וגם הורס את הקרקע ופולט מזהמים לסביבה. כמות גדולה מנפח הפסולת היא מוצרי פלסטיק, שהוא חומר שמופק מנפט ולא מתפרק למשך מאות שנים.
הפקת אנרגיה מהפסולת היא פתרון אפשרי, אם לא הצלחנו למחדש או למחזר.
התהליכים להפקת אנרגיה מורכבים מאד, ולא זולים, אך יעילים כאשר הם מבוצעים בקנה מידה נרחב..
חשוב ותורם ככל שיהיה, מיחזור הוא רק במקום השלישי.
כדי למחזר חפצים, נדרשת השקעת אנרגיה, תהליך שלרוב פולט מזהמים. אבל, זה עדיף על סתם לזרוק! כי כך ניתן להפוך בקבוקים ישנים לחדשים, או למעילי פליס, להפוך נייר משומש לנייר חדש ועוד.
שימוש חוזר גם הוא מצוין.
סיימתם להשתמש במוצר שקניתם – אל תזרקו לפח! השתמשו בדמיון ומִצאו לו פתרון יצירתי. למשל, אפשר להשתמש בבקבוקים ובשקיות מספר פעמים, להעביר בגדים לאנשים אחרים, או למחדש דברים: כלומר לקחת משהו שהיה לו ייעוד אחד, ולהפוך אותו למשהו אחר. נניח, קופסת שימורים שהופכת לעציץ.
הפחתה היא השיטה הטובה ביותר.
פשוט לקנות פחות ולקנות חכם. מוצרים ידידותיים לסביבה, חסכוניים באנרגיה, שיחזיקו לאורך זמן. לא לקנות חפצים מיותרים, רק מפני שהם במבצע או כפיצוי על יום רע, אלא לחשוב האם אנחנו באמת זקוקים להם. כך נייצר פחות פסולת ופחות זיהום… וזה גם חסכוני!